תיאטרון5

קהל נכבד,

"שום דבר אינו קורה פעמיים

ומאום פעמיים לא קרה."

בחרתי לפתוח בשורה הראשונה משירה של שימבורסקה "שום דבר לא קורה פעמיים" כי, בעיני, אין משפט מדויק יותר שמתאר את תהליך עבודת התאטרון בפרט ואת מרוץ החיים בכלל.
לעשות תאטרון זה לעבור פעם אחר פעם תהליך מרתק ומעצים שאין דומה לו (אולי חוץ מתהליך ההתבגרות והאמהות…).
חווית העשייה התאטרונית מרגישה לי כמו נסיעת אקסטרים בלונה פארקים בארצות זרות ובפלנטות אחרות, וכל נסיעה היא חד פעמית, וכל חוויה ראשונית, לא תחזור פעמיים.
הרצון להחזיק במוכר אינו רלוונטי כי הוא עוצר אותנו מלמצוא את החדש. דפוסים קודמים, חברויות, אג'נדות ועוד נבדקות ועוברות עיבוד וערבול כדי להגיע לפענוח המדויק ביותר של הטקסטים, של הדמויות, של עצמנו, לזיכוך, לגרעין…
הזכות לבחור ולחקור היא הבסיס לקיום האנושי, הזכות לשאול שאלות ועוד שאלות ועוד שאלות… הזכות לדעת ולאהוב, הזכות לומר והזכות להקשיב, כן, הזכות להקשבה ולדיאלוג.
התאטרון נוצר מטקסי אהבה לטבע, כהודיה. הטקסטים נכתבו כדי לעורר, להזהיר ולנחם.
יש באמנות זו את היכולת להשפיע ולשנות וממש להפוך את כל העוסקים בה לאזרחים יוצרים ומשפיעים.
זוהי מגמת התאטרון שלנו, ברוכות וברוכים הבאים.
לני

פוסטים של המגמה